הכרעת דין בתיק ת"פ 837-08 - פסקדין

1.     בהתאם לסעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 אקדים ואומר כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2.     על פי הנטען בכתב האישום (כפי שתוקן בישיבת ההוכחות):

2.1. הנאשם הינו עוסק מורשה, אשר במועד הרלוונטי לכתב האישום עסק בעבודות חקלאות ובגידול פרחים, ולשם כך קיבל היתר להעסקת עובדים זרים בענף חקלאות בלבד;      

2.2. ביום 24.7.05 התקיימה ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת בישוב ינוב באתר הבנייה של הנאשם;

2.3. במקום מצאו המפקחים עובד זר ממוצא תאילנדי אשר עסק בעבודות בנייה;

2.4. פרטי העובד שנמצא הם KHAMW ANDEE WORAWIT מס' דרכון   J529171 , אזרח תאילנד;

2.5.  העובד אינו אזרח ישראל או תושב בה;

2.6. הנאשם העסיק את העובד בעבודות בנייה ללא היתר כדין.

3.     בכתב האישום הואשם הנאשם בעבירה של העסקת עובד זר בלא היתר עבודה על פי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991  - עבירה על פי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991.

4.     הנאשם כפר בעובדות, למעט העובדות שפורטו בסעיפים 1.1, 1.2, 1.4 ו- 1.5.

5.     בפני בית העידו מר שחר גרשוני, אשר במועד הרלוונטי לכתב האישום כיהן בתפקיד מפקח עבודה וראש צוות שטח לעובדים זרים; מר איתי צרפתי, מפקח במשרד התמ"ת. לאחר שמיעת עדויות התביעה ביקש הנאשם להעלות טענת אין להשיב לאשמה, אך במהלך הטיעון הוסכם כי לשם יעילות הדיון הנאשם יעיד, והטענות בעניין אין להשיב לאשמה יהוו חלק מהסיכומים.

6.     כאמור, לגרסת המאשימה העובד מושא כתב האישום עסק בעבודת בנייה בביתו של הנאשם, בעוד שההיתר שניתן לנאשם היה היתר להעסקתו בחקלאות בלבד. המאשימה ביססה את גרסתה על עדותו של המפקח מר גרשוני, אשר העיד כי העובד מושא כתב האישום נצפה עם מעדר מערבב טיט או מלט בתוך חצר של מבנה בבנייה הנמצא בהרחבה של המושב; העובד מסר את פרטי המעסיק שלו; העובד אמר שהוא עבד במבנה כמה ימים; הייתה גדר מסביב למבנה, והמבנה היה מצוי "בשלבי בנייה של שלד.. שלד טיט שלב של אחרי שלב של שלד" (ע' 3, ש' 12 - 13); לאחר מכן יצר קשר עם הנאשם והנאשם מסר הודעה. בחקירתו הנגדית אישר מר גרשוני  כי לא הבהיר לנאשם על זכותו להתייעץ עם עו"ד (ע' 7, ש' 9 - 10); כן העיד כי "יכול להיות אני לא זוכר" שגרו בבית בזמן הביקורת (ע' 8, ש' 8); הוא לא יודע מה יש בשטח מאחורי הבית, ויכול להיות שהיו שדות (ע' 8 ש' 22 - 23; ע'  9 ש' 1); כן  אישר כי אם כתוב בתיאור המקרה  שהעובד ערבב חול אז העובד ערבב חול והוא לא יודע לאיזה צורך ואף לא שאל את העובד על כך (ע' 9, ש' 7 - 13); העובד לא נחקר בשפתו לא במועד הביקורת ולא במועד מאוחר יותר, למרות שעזב את הארץ שנתיים לאחר הביקורת (ע' 9, ש' 20 - 22; ע' 10 ש' 4 - 5); העובד נצפה מבצע את העבודה פחות מחמש דקות, אולם אמר כי הוא עובד במבנה שלושה ימים (ע' 10, ש' 19; ע' 11 ש ' 1- 3).  העד מר איתי צרפתי העיד כי אינו ידוע איזו עבודת בנייה ביצע העובד, אינו יודע איזה חומרים היו בגיגית (ע' 13, ש' 5 - 12).

7.     לגרסת הנאשם בחקירתו בבית הדין, בתקופות בהן אין הזמנות לייצוא צמחים עוסקים העובדים הזרים בתחזוקת איזור הגידול של צמחי הספארי אותם הוא מגדל, ותחזוקה זו כוללת חיזוק העמודים במבנה בו הוא מגדל את הצמחים; הוא לא מפקח על עבודתם של העובדים הזרים אלא הדבר נעשה על ידי עובד אחר; לחקירה אליה זומן ביום המקרה הגיע מהעסק האחר אותו הוא מפעיל, חנות שמשרתת את החקלאים באזור; בהמשך, בירר באיזו עבודה עסק העובד התאילנדי, והתברר כי הוא עסק בהכנת יציקות בטון לעמודים של המבנה בתוכו גדלים צמחי הספארי. לגרסתו, שלח מכתב בנוגע לכך (נ/10)  למשרד התמ"ת.

8.     כאמור, הנאשם לא ויתר על טענת "אין להשיב לאשמה" אלא הוסכם כי טענה זו תידון במסגרת הכרעת הדין. לאחר בחינת העדויות והראיות הגעתי לכלל מסקנה כי המאשימה לא הוכיחה את העובדה המרכזית בכתב האישום - העסקת העובד בעבודת בנייה.

9.     כאמור, המאשימה מבססת את האישום על החקירה שנערכה על ידי מר שחר גרשוני, לרבות המסמכים שנערכו על ידו בזמן אמת - תיאור המקרה וגביית הודעת הנאשם. אולם, מעדותו של מר גרשוני עולה רק כי העובד נצפה בביקורת מערבב חול. מר גרשוני לא יכול היה להעיד מה עבודת הבנייה שהעובד ביצע, והוא לא חקר את העובד על כך (ע' 9, ש' 7 - 19). יתר על כן, מר גרשוני העיד מחד כי הבית היה "בשלבי בנייה שלב של שלד אם אני לא טועה. שלב טיט שלב של אחרי [של] שלב של שלד" (ע ' 3 ש' 12 - 13) אולם בחקירתו הנגדית אישר כי "יכול להיות" שגרו בבית אנשים (ע' 8, ש' 8),  עובדה שאינה מתיישבת עם הגרסה שהבית היה בשלב שלד. מעבר לכך, למרות שהייתה בידי מר גרשוני מצלמה בעת עריכת הביקורת והוא צילם את העובד (ת/2), הוא לא צילם את הבית, כך שלא הוכחה גם הטענה כי הבית היה בשלב השלד. 

10. המפקח מר איתי צרפתי אשר נכח גם כן בעת הביקורת העיד כי אינו יודע איזה חומרים היו בגיגית, וכי אינו זוכר מה היה בשטח מאחורי הבית (ע' 13, ש' 1 - 16).